בחודשים האחרונים פונים אליי לא מעט אנשים המעורבים בשחיה הישראלית: מאמנים, שחיינים ועסקנים. כל אלו מאסו בנעשה מאחורי הקלעים. הפרטוקול נשוא התחקיר זה נמסר לי על ידי אחד מאותם אנשים – בכיר באיגוד השחיה.

על פי כל אמות המידה המקצועיים פרוטוקולים בעמותה או איגוד במדינת ישראל ראוי כי ינתן להם פומבי, אבל עם יד על הלב תגידו אתם, כמה פרוטוקולים מתוצרת איגוד השחיה ראיתם? אולי כמה בודדים במשך השנים האחרונות, ובודאי לא את הפרוטוקול הזה.

פרוטוקול איגוד השחיה המצורף הוא של ועדת הכספים בשנת 2007, שנה טרום אולימפית שבה החלטות בדבר סיוע זה או אחר מקבלת משמעות חשובה ביותר.

מקום כינוס הפגישה: מרכז הספורט נווה אילן. אחת מבריכות השחיה שבשליטת הפועל ירושלים.

נוכחים: יו"ר הועדה דאז, גבי אבידר (היום סגן יו"ר איגוד השחיה), נעם צבי יו"ר איגוד השחיה (היום אנו יודעים שהוא גם שליט העל של אגודת הפועל ירושלים – ראו את התחקיר בעניין דניס גייבורונסקי) , מיכאל בן אבי (חבר הנהלת הפועל ירושלים). כן נוכח מנכ"ל איגוד השחיה, אהרון איסרס, אשר אינו חבר ועדה וללא זכות הצבעה והוא שרשם את הפרוטוקול.

בין ההחלטות: בפרוטוקול זה מתקבלת החלטה על סיוע כספי מלא לקראת האולימפיאדה לשחיין בכיר של אגודת הפועל ירושלים, ללא כל הסבר, ללא כל פירוט מספרי.

הרכב הועדה, כאמור, משקף את הנהגת הפועל ירושלים מאחר ורוב בעלי זכות ההצבעה משויכים להנהלת הקבוצה. האם ניתנה תמיכה גורפת שכזאת לכל שחייני הסגלים האולימפיים? אך חמור מכך – מדוע אנשי הפועל ירושלים לא מצאו לנכון לפסול עצמם מלהכריע בעניינו של שחיין באגודתם? מדוע הם לא נמנעו מההחלטה בעניין זה לנוכח ניגוד העניינים החריף בו הם מצויים (מחד מחוייבים לדאוג לאינטרס האגודה ומאידך מחוייבים לדאוג לאינטרס האיגוד)?

בימים האחרונים נכתב באתר הפועל ירושלים הודעה בלשון הזאת: "באתרי אינטרנט שונים ממשיכים גורמים שליליים אכולי קנאה להפיץ הסתה ושקרים על הפועל ירושלים. להיכן נעלמה ההגינות?". הודעה זאת נכתבה כנראה בעקבות הפרסום באתר המאמנים של נח רם, פרסום שמעלה תהיות לגבי התנהלות יו"ר האיגוד, נעם צבי, והאגודה בראשה הוא עומד הלכה למעשה, אגודת הפועל ירושלים. ואני שואל – להיכן נעלמה ההגינות הציבורית והיושר הציבורי. מדוע אנחנו לא רואים יושר ציבורי אלמנטרי בעניינים שמחייבים זאת. לאנשי האיגוד מטעם הפועל ירושלים – הביטו במראה לפני שאתם כותבים על אחרים. ההגינות ציבורית ודאי שלא נודפת מכם.

מנהל תקין ויושרה ציבורית במקרה דנן מחייבים פירוט מדוייק של הסיוע שניתן, דיון בהרכב רחב יותר ולאחר שאלו שנוגעים בדבר בכל צורה שהיא פסלו את עצמם, במיקום נייטרלי כגון משרדי האיגוד וללא כל זיקה אגודתית או פוליטית בין נושא ההחלטה ובין המחליטים.